מהי בנייה רוויה? 

בנייה רוויה היא בניה בצפיפות של 4 יחידות דיור לכל דונם. הרשות למקרקעי ישראל, מגדירה את הבנייה הרוויה כמבני מגורים משותפים בעלי שתי קומות ומעלה, ולפחות ארבע יחידות דיור.

בנייה רוויה מנצלת את עתודות הקרקע בצורה טובה יותר מאשר בניה רגילה של צמודי קרקע ובתים פרטיים, ולכן, רוב הערים והרשויות המקומיות מעוניינות בבנייה רוויה על פני בניה רגילה.

במדינת ישראל, מלאי הקרקעות הזמינות לבנייה באזורי הביקוש כל כך קטן שאין אפשרות אחרת מלבד בניה רוויה בכדי לענות על הביקוש לדירות מגורים מצד זוגות צעירים ומחוסר דיור.

בנייה רוויה, אמנם חוסכת במקום ומנצלת את הנכסים טוב יותר, אבל בשיטת בניה זו קיימות גם בעיות. בנייה רוויה יוצרת עומס כבד על התשתיות העירוניות, אשר הבולטת היא תשתית התחבורה, שאינה מצליחה לשרת כהלכה את תושבי הערים והמבקרים.

כתוצאה מכך נוצרים עומסי תנועה בבוקר ובמהלך שעות היום. מעבר לתחבורה, בעיות נוספות צצות, למשל: מערכות ביוב, חשמל, ועוד..

לבסוף ניתן לראות כי יתרונות הבנייה הרוויה עולים על פני החסרונות בארץ.

היכן מופיעה בנייה רוויה?

בנייה רוויה, הידועה גם כבנייה לגובה, מופיעה בעיקר בשכונות חדשות המתוכננות להיבנות בשולי הערים במסגרת הליכי תכנון העריםבמרכזי הערים בהן מוקמים מבני מגורים. במסגרת פרויקטים שונים למשל, מבני מגורים בודדים על גבי מגרש פתוח, בנייה במסגרת הליכי התחדשות עירונית, הקמת מגדלי יוקרה וכו'. מי שמבצע את עבודות הבניה הרוויה, אלו הן חברות הבנייה הנעזרות בקניית תבניות ואביזרים משלימים.

בעבר היה נהוג לייחס את הבנייה הרוויה למעמד הסוציואקונומי הבינוני נמוך, ואת הבנייה הפרטית למעמד האמיד יותר. אך נתון זה השתנה בעקבות התפתחות הבנייה הרוויה לכיוון של מגדלים גורדי שחקים יוקרתיים המקנים נוף מהמם במקומות הגבוהות, מפרט טכני עשיר במיוחד, מטראז' גדול מהסטנדרט, ואיכות חיים שאינה נופלת מזו של בית פרטי צמוד קרקע.